התוכן במדור הוא טיוטה. המקרים והכתבות ממתינים לאישור ולעריכה של עו״ד רנית אוקנין־קבסה, ואינם מהווים ייעוץ משפטי.
הניצחון בגירושין עלול להיות ההפסד הגדול ביותר שלכם
רבים נכנסים להליך גירושין מתוך רצון להשיג צדק. אלא שבפועל, לא מעט מהם מגלים שהמחיר ששילמו על הניצחון גבוה בהרבה מהתוצאה שהשיגו. עו״ד ומגשרת רנית אוקנין קבסה מסבירה מדוע השאלה החשובה ביותר אינה כיצד לנצח בהליך, אלא כיצד ייראו החיים לאחריו.
הדמויות והמצבים בכתבה זו הם המחשה שנכתבה לצורך הסבר. אין מדובר בתיק אמיתי, בלקוח או בפסק דין קונקרטי.
גירושין הם אחד ההליכים המשפטיים הבודדים שבהם פסק הדין אינו מסיים את מערכת היחסים בין הצדדים. גם לאחר שהדיונים מסתיימים, בני הזוג ממשיכים להיות הורים לילדיהם, לקבל החלטות משותפות בנוגע לחינוכם, לבריאותם ולעיתים גם לאירועים משפחתיים משמעותיים. במקרים רבים, דווקא השלב שלאחר סיום ההליך הוא המורכב ביותר.
למרות זאת, רבים מגיעים אל ההליך כשהם ממוקדים בשאלה אחת בלבד: כיצד לנצח.
מה בית המשפט יכול להכריע, ומה לא
הרצון הזה מובן. הליך גירושין מלווה לא פעם בתחושות של פגיעה, אכזבה, כעס ולעיתים אף בגידה. כאשר אדם מרגיש שנעשה לו עוול, טבעי שיבקש מבית המשפט להעניק לו תחושת צדק. אלא שבית המשפט אינו הגוף שנועד לספק צדק רגשי. תפקידו להכריע במחלוקות משפטיות ולהגדיר זכויות וחובות. הוא אינו יכול להשיב אמון שאבד, לרפא מערכת יחסים שהתפרקה או למחוק את הפגיעה שהובילה לפרידה.
בית המשפט אינו יכול להשיב אמון שאבד, לרפא מערכת יחסים שהתפרקה או למחוק את הפגיעה שהובילה לפרידה.
פער הציפיות הזה הוא אחת הסיבות לכך שגם בעלי דין שזכו ברוב טענותיהם אינם תמיד חשים שניצחו באמת. לעיתים הם מקבלים את התוצאה המשפטית שביקשו, אך משלמים בדרך מחיר כבד של זמן, כסף, שחיקה נפשית ופגיעה מתמשכת במערכת היחסים ההורית.
למה ההליך מתחיל ביישוב סכסוך
המחוקק הישראלי הכיר כבר לפני שנים בקושי הזה. זו אחת הסיבות לכך שלפני פתיחת מרבית ההליכים המשפחתיים מחויבים הצדדים לפתוח תחילה בהליך של יישוב סכסוך ולהשתתף בפגישות מהו״ת ביחידת הסיוע. מטרת ההליך אינה למנוע גישה לערכאות, אלא לאפשר לצדדים לקבל מידע, להבין את האפשרויות העומדות בפניהם ולבחון האם ניתן לנהל את הסכסוך באופן שיפחית את הפגיעה במשפחה.
מתי הליך משפטי הוא הכרחי
חשוב להדגיש כי אין משמעות הדבר שכל מחלוקת מתאימה לגישור או להסכמות. ישנם מקרים שבהם ניהול הליך משפטי הוא הכרחי. כאשר קיימת אלימות במשפחה, כאשר אחד הצדדים פועל להברחת נכסים, כאשר קיימת פגיעה ממשית בטובת הילדים או כאשר מתנהל ההליך בחוסר תום לב, ויתור על התערבות שיפוטית אינו מעיד על בגרות או אחריות. במצבים כאלה, ההליך המשפטי הוא הכלי שנועד להגן על הצד הנפגע ועל ילדיו.
דווקא משום כך חשוב להבחין בין מאבק שמשרת מטרה אמיתית לבין מאבק שמונע מתחושת עלבון או מרצון להגיב לצד השני. מניסיוני, ההחלטות החשובות ביותר בהליך גירושין אינן בהכרח אלה שמתקבלות באולם בית המשפט, אלא אלה שמתקבלות הרבה לפני כן. ההחלטה האם למהר ולהגיש בקשה, כיצד להגיב לצעד של הצד השני, האם להתעקש על מחלוקת מסוימת או לנסות למצוא לה פתרון מוסכם, עשויה להשפיע על אופי ההליך כולו.
שלוש שאלות לפני כל החלטה משמעותית
לכן, לפני כל החלטה משמעותית, כדאי לעצור ולשאול שלוש שאלות פשוטות:
- האם הצעד הזה באמת מקדם את המטרה שלשמה אני מנהל את ההליך.
- האם המחיר שאשלם עליו, כלכלית, רגשית ומשפחתית, מצדיק את התועלת שהוא צפוי להניב.
- וכיצד תיראה ההחלטה הזאת בעוד חמש שנים, לאחר שההליך יסתיים והחיים ימשיכו.
בסופו של דבר, הצלחתו של הליך גירושין אינה נמדדת רק במה שנכתב בפסק הדין. היא נמדדת גם ביכולת של בני המשפחה להמשיך לחיות אחריו. לעיתים, דווקא ההחלטות המאופקות ביותר הן אלה שמאפשרות לצדדים לשמור על המשאבים החשובים באמת: הקשר עם הילדים, היציבות הכלכלית והאפשרות לפתוח פרק חדש.
